משכיל לדוד, במדבר כ״ג:כ״ד

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 כלביא וכו׳ ללבוש טלית לקרות את שמע ולהניח תפילין הא ודאי דהנחת תפילין קודמת לק״ש שהרי כל הקורא ק״ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו וא״כ ק׳ אמאי נקטינהו להיפך ונר׳ דדייק דברישא אמר יקום והדר קאמר יתנשא ואמאי ולכך ניחא ליה לפרש דיקום מיירי במה שעושין דוקא בבקר בשעת קימה והיינו לבישת הטלית גדול בעטיפא המיוחד לתפלה ולק״ש והדר אמר וכארי יתנשא כל היום במצות הנחת תפילין שמצותן כך וכך היו נוהגים בדורות ראשונים:
2 לא ישכב וכו׳ ד״א וכו׳ לפי׳ ראשון לא ישכב עד יאכל וכו׳ ודם חללים וכו׳ הוא כפל הענין דלפי׳ שני א״ש דטרף קרי ליה לבלעם ודם חללים הן מלכי מדין ומיהו להאי פירושא נמי איכא דוחק דפשטיה דקרא לא ישכב קאי על העם הנז׳ ברישא דקרא ומהיכא תיתי לפ׳ על משה שלא נזכר בפסוק: